קונטרולר לדי ג'יי מתחיל: הטעויות בבחירת הציוד ובצעדים הראשונים
רוצים להתחיל לתקלט בבית או במסיבות? אלה הטעויות הנפוצות בבחירת קונטרולר, תוכנה, אוזניות ורמקולים, ואיך לבנות עמדה שתתאים לכם.
תקלוט הפך בשנים האחרונות לתחביב נגיש יותר מאי פעם. במקום פטיפונים יקרים ואוסף תקליטים ענק, מספיק היום קונטרולר, מחשב נייד ותוכנה כדי להתחיל לערבב שירים בסלון. הרבה צעירים ומבוגרים בישראל מגיעים לתחום אחרי מסיבה מוצלחת או מתוך רצון לתקלט באירועים של חברים, ולפעמים גם כצעד ראשון לקריירה. אבל ההתלהבות הראשונית מובילה לא פעם לטעויות בציוד ובדרך הלמידה, ששווה להכיר מראש.
טעות ראשונה: לקנות את הקונטרולר הגדול ביותר
קונטרולרים מקצועיים עם ארבעה ערוצים, מסכים מובנים ועשרות כפתורים נראים מרשימים, אבל למתחילים הם בדרך כלל מסובכים ומבלבלים. יותר כפתורים לא אומר יותר יכולת, אלא בעיקר יותר דברים ללמוד לפני שמבינים את היסודות.
קונטרולר בסיסי עם שני ערוצים, מיקסר פשוט, גלגלים בגודל סביר ופדים להפעלת אפקטים ונקודות ציון מספיק לרוב הלומדים לשנה הראשונה ואף יותר. הוא גם קל לנשיאה, מה שחשוב אם מתכננים לתקלט אצל חברים. אם התחביב יתפוס, תמיד אפשר לשדרג בהמשך עם הבנה טובה יותר של מה שבאמת חסר.
טעות שנייה: לא לבדוק התאמה לתוכנה
כל קונטרולר בנוי לעבוד בצורה מיטבית עם תוכנה מסוימת, ולעיתים מגיע עם רישיון מוגבל או מלא לאחת מהן. מי שקונה קונטרולר אחד ותוכנה אחרת עלול לגלות שהמיפוי לא עובד כמו שצריך, שחלק מהכפתורים לא מגיבים או שצריך לשלם על רישיון נוסף.
לפני הקנייה כדאי להחליט עם איזו תוכנה רוצים לעבוד, לבדוק אם היא תומכת בקונטרולר באופן רשמי, ולבדוק את דרישות המערכת מול המחשב שלכם. מחשב ישן ואיטי עלול לגרום לקפיצות ולניתוקים בדיוק באמצע הסט.
טעות שלישית: לוותר על אוזניות מתאימות
אוזניות הן כלי עבודה מרכזי לדי ג'יי: דרכן שומעים את השיר הבא ומתאימים את הקצב לפני שהקהל שומע. אוזניות אלחוטיות עם השהיה, או אוזניות פתוחות שלא מבודדות את הרעש, יקשו מאוד על העבודה, במיוחד בסביבה רועשת.
כדאי לבחור אוזניות סגורות, עם כבל, שמבודדות היטב ומחזיקות מעמד בעוצמה. נוחות חשובה מאוד, כי לובשים אותן שעות, וגם מבנה שמאפשר להחזיק אוזנייה אחת על האוזן והשנייה מורמת. ולא פחות חשוב: לשמור על עוצמה סבירה כדי להגן על השמיעה.
טעות רביעית: להסתמך על כפתור הסנכרון בלבד
כמעט כל תוכנה מודרנית מאפשרת לסנכרן בין שני שירים בלחיצת כפתור, וזה כלי מצוין. אבל מתחילים רבים נשענים עליו לגמרי ולא לומדים לשמוע את הקצב בעצמם. כשמשהו משתבש, למשל שיר עם קצב משתנה או זיהוי שגוי של המקצב, הם לא יודעים לתקן.
מומלץ להתאמן גם בלי סנכרון, להתאים קצב באוזן ולהבין את מבנה השירים: פתיחה, בית, פזמון ושבירה. הידע הזה הוא מה שמבדיל בין מי שלוחץ על כפתורים לבין מי שבונה ערב שלם עם זרימה ואנרגיה.
טעות חמישית: ספרייה לא מסודרת וקבצים באיכות ירודה
הרבה מתחילים מורידים שירים ממקורות לא מוסדרים, באיכות נמוכה ובלי שמות מסודרים. בבית זה לא מורגש, אבל ברמקולים גדולים של אירוע, קובץ דחוס נשמע חלש ומעוות. בנוסף, חיפוש שיר בספרייה מבולגנת באמצע מסיבה הוא מתכון ללחץ.
כמה הרגלים שכדאי לאמץ מההתחלה:
- לרכוש מוזיקה ממקורות חוקיים ובאיכות גבוהה, או להשתמש בשירותי סטרימינג שתומכים בתוכנה.
- לתייג שירים לפי סגנון, קצב ואנרגיה.
- לבנות רשימות מוכנות לסוגי אירועים שונים.
- לגבות את הספרייה באופן קבוע.
טעות שישית: לקפוץ לאירועים בתשלום מוקדם מדי
אחרי כמה שבועות של אימון, יש מי שכבר מציעים לתקלט בחתונה של בן דוד או באירוע של חברה. אירוע אמיתי דורש יותר מכישורי מיקס: קריאת קהל, ציוד הגברה מתאים, גיבוי במקרה של תקלה, תיאום עם המקום וגם התנהלות מקצועית מול מזמין האירוע.
עדיף להתחיל במסיבות קטנות ובערבים לא מחייבים, לצבור ניסיון ולבנות ביטחון. ואם מגיעים לאירועים בתשלום, חשוב לבדוק את נושא הרישוי של השמעת מוזיקה ברבים, להבין מי אחראי על התשלום לגופי זכויות היוצרים, ולהקפיד על התנהלות עסקית מסודרת מול רשויות המס.
טעות שביעית: להזניח את רמקולי ההאזנה ואת עמדת העבודה
מתחילים רבים מחברים את הקונטרולר לרמקולים של המחשב הנייד או לרמקול בלוטות' קטן. כך קשה לשמוע את הבס, את המעברים ואת ההבדלים בעוצמה בין שירים, ובעיקר קשה לפתח את האוזן. בנוסף, רמקולים אלחוטיים יוצרים השהיה שמבלבלת את התזמון.
זוג רמקולי מוניטור קטנים ומחוברים בכבל ישפרו מאוד את חוויית האימון. כדאי למקם אותם בגובה האוזניים ובמרחק שווה, ולהציב את הקונטרולר על משטח יציב בגובה שמאפשר לעבוד בעמידה בלי להתכופף. עמדה לא נוחה מובילה לכאבי גב ולקיצור זמני האימון.
גם את הכבלים כדאי לסדר מההתחלה. כבלים רופפים או מתאמים זולים הם מקור נפוץ לרעשים ולניתוקים, ובאירוע אמיתי הם יכולים להפסיק את המוזיקה באמצע. מומלץ להחזיק בתיק כבלי גיבוי ולהכיר את כל החיבורים כדי לפתור תקלות במהירות.
חשוב לא פחות להקליט את הסטים שלכם ולהאזין להם אחר כך. בזמן התקלוט קשה לשים לב למעברים לא מדויקים או לקפיצות בעוצמה, אבל בהאזנה חוזרת הם בולטים מיד. ההקלטות האלה יעזרו לכם להשתפר במהירות, ובהמשך גם ישמשו כתיק עבודות שאפשר לשלוח למארגני אירועים.
לסיכום, הדרך הנכונה להתחיל לתקלט היא בציוד פשוט ומותאם, תוכנה שעובדת חלק עם הקונטרולר, אוזניות טובות ותרגול שמפתח אוזן ולא רק תלות בכפתורים. ספרייה מסודרת והתקדמות הדרגתית לאירועים אמיתיים ישלימו את התמונה, ויהפכו את התחביב לחוויה מהנה, ואולי גם להתחלה של משהו גדול יותר.